שם:
טלפון:
דוא"ל:
חברת ייעוץ עסקי
נסיון

שחיקה בעבודה – כורח המציאות או בחירה?

 

 

מנהלים מצליחים רבים מתלוננים בפני על שחיקה בעבודה. "אין לי כוח לקום בבוקר לעבודה כמו פעם", "20 שנה במקצוע ואני מרגיש שמיציתי", "זה כבר לא כל-כך מעניין אותי כמו פעם" , "חסרים לי אתגרים" , "אני מותש" וכיוצא באלה. הכתובת זועקת מהקיר: שחיקה.

 

שחיקה בעבודה היא לחלוטין בחירה שלנו. איך שלא מסתכלים על זה, העבודה שלנו, היא הבחירה שלנו בסופו של דבר. השחיקה נוצרת בעקבות חוסר עניין, שעמום ואף אפתיה כלפי התחום או העיסוק אותו בחרנו.

 

שינוי קל בעמדת המוצא יכול לחולל מהפכות. בעיית השחיקה יכולה להיפתר בקלות של ממש על ידי הסתכלות על הבעיה כעל "משחק" ולא כעל בעיה. אם אדם מציב לעצמו יעדים, מטרות לכיבוש ומגדיל את תחום העיסוק מעבר למשבצת שהוא נמצא בה – הכול יכול להראות אחרת.

 

ולמה אני מתכוון?

ניקח לדוגמה אדם שעוסק בנגרות ועיצוב רהיטים. הוא בונה במשך 30 שנה מזנונים, מיטות ושידות בנגריה שלו. אחרי 30 שנה נמאס לו, הוא לא יכול לקום ולעזוב כי זה מה שמפרנס אותו, הוא לא רוצה לעשות שינוי ולפתוח עסק חדש, הדבר הטוב ביותר שידיו יודעות לעשות, הוא לבנות רהיטים. אבל אין לו חשק יותר, הוא מיצה.. מה עושים? מסתכלים על העבודה בנגרייה כעל משחק. בחודש עבודה הוא בונה 15 מזנונים בממוצע ו 20 מיטות. החודש הוא שם לעצמו יעד: 25 מזנונים ו-30 מיטות. הוא לא עשה זאת מעולם. אבל אם הוא מנצח במשחק – הוא "מפרגן" לעצמו ולעובדים שבוע של חופשה באילת, הרי שנים הוא לא יצא לחופש… היעד נכבש בהצלחה, העובדים היו מרוצים, החופשה חלפה עברה לה.. מה עכשיו?

 

כעת, הוא צריך להציב לעצמו יעד חדש ולכבוש אותו בהתאם למה שקבע עם עצמו, כגון עיצוב שידות לתינוקות ולא שידות טואלט סטנדרטיות או מיטות נוער ולא מיטות זוגיות כפי שבנה באופן חדגוני עד היום. לפתע, נהיה מעניין לבוא לעבודה בבוקר, יש מלאי שצריך להכין ואחר כך גם לספק אותו, הצוות שלו משתתף כרגע במשחק, יש "אקשן" בנגריה, אין שעות "מתות" ואף אחד לא מתבטל באמצע היום מחוסר מעש. במקביל הוא שכר איש שיווק שפונה לחנויות ומפיץ קטלוגים של הדגמים החדשים, העסק מתרחב. כעת הוא לא כל כך עייף ומותש ויש למה לקום בבוקר, השחיקה היומיומית הפכה למשחק אתגרי והחיים פתאום קיבלו תפנית אחרת, מוצלחת יותר.

 

קודם לכן האדם הזה, הנגר, ממש סלד מעבודתו. זה היה ממש "בלתי אפשרי" להמשיך לעבוד שם, נגמרו לו כל הכוחות, וכיום משהעבודה הקשה, החדגונית שינתה פניה והיא הפכה לסוג של משחק, האנרגיות חזרו, סדרי העדיפויות השתנו בחזרה והנגר חזר להיות מאושר וחייכן כבמקודם – פשוט "חזר לו מצב הרוח". כל זאת מנקודה בסיסית ופשוטה מאד, הוא הציב לעצמו מטרה וכבש אותה בדרך ליעד, ועם כל הישג הוא הציב לעצמו מטרה חדשה וזה הפך להיות מעניין ומאתגר. העבודה מעניינת. החיים מעניינים.

 

אם כך, הציבו לעצמכם יעד, הגדירו מטרות בדרך אליו, התמודדו עם הקושי בדרך וראו כי יצרתם משחק. אם תסתכלו אחור, תמצאו כי כל תחום בחייכם בו נהניתם, למדתם דרך קושי והפקתם עניין יכול היה להיות מוגדר כמשחק. גם אם מדובר בדוכן פלאפל או בטכנאי מחשבים – המשחק יגביר את העניין ויעלים את השחיקה וחוסר האנרגיה. הגדרת היעדים והמטרות הינה צעד חשוב וקריטי, כי כך בעצם אתם בונים לעצמכם את חוקי המשחק ומתווים את הדרך ליעד אותו אתם רוצים לכבוש. נניח ובעל עסק רוצה לצאת מהעסק ולפתוח עסק חדש, אך בו זמנית רוצה שהעסק הקיים ימשיך לפעול ולעבוד בלעדיו, הוא מכין תכנית של יעדים ומטרות איך להגיע לשם, כמו למשל, לשכור מנהל, לבצע חפיפה מסודרת, להאציל סמכויות, לראות שהמנהל החדש מגיע ליעדים ומצליח לנהל את הצוות, לשכור עובדים נוספים שיעלו את התפוקה ולפתע יש משחק, יש מחסומים בדרך זה לא תמיד הולך חלק אבל ראו פלא, יש פתאום עניין רב בעבודה, מה שנקרא יש "אקשן" ולא משעמם ולא חדגוני. צריך לתת לזה זמן, אי אפשר לשחק את המשחק יום או שבוע, צריכים להיות יעדים יומיים, שבועיים וחודשיים, שבונים למעשה מערכת שנתית או רב שנתית על מנת להגיע למטרה הסופית אותם הצבתם לעצמכם. בעל עסק, שכיר או עצמאי, הפוך את סביבת העבודה שלך למגרש משחקים וראה איזה פלא – האנרגיות חוזרות למקום העבודה, ההנעה וההנאה חוזרות אליך כעובד וכמנהל ועל הדרך גם ההכנסה מתחילה לצמוח. אז מה רע? רוצו לתכנן לכם משחק חדש.