שם:
טלפון:
דוא"ל:
חברת ייעוץ עסקי
נסיון

לא רק על הקווים

 

במפעל מסוים  שמתי- לב כי העובדים במחלקת האריזה הם עיוורים. כששאלתי לפשר העניין, סיפרו לי שמצב זה נולד מתוך הברקה של חשיבה יצירתית. המפעל עוסק באריזת כוסות זכוכית. אחד השלבים באריזה היה עטיפת הכוסות בנייר עיתון כדי למנוע שבירתן. הבעיה הייתה שהעובדים עצרו לעיתים קרובות את עבודתם כדי לקרוא להנאתם בעיתון. כונסה ישיבת הנהלה והובאו טובי המומחים והיועצים. בישיבה עלו מספר רעיונות, בניהם להחליף את נייר העיתון בנייר רגיל (יקר) או את העיתון בעיתון בשפה זרה (קשה להשגה). לאחר שעוד מספר רעיונות נפסלו השתררה בישיבה אווירה של מבוי סתום. מתוך המצוקה החלו לעלות בדיחות שונות על חשבון העובדים. אמר אחד העובדים "בואו ננקר להם את העיניים". "רגע!, צעק עובד אחר, "יש לי רעיון! נעסיק במחלקת האריזה עיוורים". לאחר בדיקה קצרה התברר שעיוורים אכן מסוגלים לבצע את העבודה בקלות. ומאז ועד היום כך עובדים.

 

חשיבה יצירתית – דרך מחשבה  המפתחת גישות, או שיטות חדשות לפתרון בעיות. הבאת תשובה למצב קיים או עתידי  ממקום אחר או מזווית אחרת, בעזרתה ניתן לתת פתרון לבעיה לא בצורה  המקובלת. חשיבה יצירתית נועדה לעזור לנו להגיע לרעיונות חדשים ומקוריים, לחקור ולפתח תפיסות חדשות, במקום חשיבה במסגרת של תפיסות ישנות וידועות מראש. זו חשיבה עם דמיון, היא מניבה רעיונות חדשים ודרכים חדשות להתבוננות בדברים. היא מקשרת בין דברים או בין רעיונות אשר קודם לכן לא היה קשר ביניהם. היא משמעותית הן לביטוי מחשבות, הן למציאת ייחודיות אישית והן להתפתחות הקוגניטיבית. היא טבעית לאדם אחד ופחות לאחר, אך מדובר במיומנות נרכשת שניתן לתרגל אותה ולהגבירה. חשיבה יצירתית אינה עדיפה על חשיבה הגיונית. היא פשוט שונה ממנה. המנהלים הטובים ביותר הם יצירתיים והגיוניים כאחד. בסופו של דבר, יצירתיים ככל שיהיו, עליהם לקבל החלטה. החשיבה ההגיונית נחוצה כדי להבטיח כי זו ההחלטה הנכונה.

 

מקור החשיבה היצירתית בטבע נובע מהצורך לגוון ולהמציא  סגנונות תקשורת עם הסביבה במצבי "לחץ". למשל בסיטואציות מביכות או בתהליכי חיזור. לכן, אצל ילדים, שעוד לא תורגלו במצבים כאלו, עדיין קיימת התמימות והדרך בהפקת פתרונות שונים ומיוחדים, יותר מאשר אצל מי שכבר רגיל ומכיר את מרבית הסיטואציות. אצל הילדים עדיין קיימת התמימות לחשיבה בלי גבולות ומעצורים, אין רקורד של כישלונות שמביא איתו חשש, ואין הבנה לוגית שפוסלת רעיונות בשלב התהוותם במוח עוד לפני שמגיעים להבשלה מחשבתית.

 

למה, בעצם, צריך חשיבה יצירתית בעולם העסקי?

 

העולם העסקי  של ימינו פועל בשוק של תחרות שבה הפערים הולכים ומצטמצמים. בספורט תחרותי למשל, ההבדלים בין התוצאות של המקומות הראשונים הם בטווחים של מאיות ואלפיות שנייה. זאת משום שכל ספורטאי היום מכיר ומשתמש באותה תורת אימון, על-פי אותה מתכונת של אימון פיזיולוגי, מנטאלי ותזונתי, ומביא את סך יכולתו לסף אשר ממצה את כל היכולות הטכניות והפיזיות האפשריות. בדומה לכך, גם בניהול העסקי, נראה כי אנו קרבים למקום של מיצוי היכולות ה"טכניות והפיזיות". למעשה, כל המנהלים ובעלי הדעה מגיעים מאותו רקע של הכשרה וניסיון, כולם פועלים באותן הדרכים והטקטיקות כדי להשיג יתרון לעומת המתחרים וכמובן, כולם משתמשים באותם המקורות של מידע רב וזמין. במצב זה, המטרה (היעד) והדרך (תכנית העבודה) ידועים וברורים לרוב המתחרים בענף, והמנהלים עסוקים בניסיונות להגשמת תכנית העבודה במינימום סטיות. אולם, יותר ויותר מנהלים מבינים היום כי הפערים קצרים וממשיכים להתקצר כל הזמן, ושאת היתרון המשמעותי בתחרות ניתן להשיג רק בדרכים לא שגרתיות אשר פורצות את דרך החשיבה המקובלת. למעשה, יצירתיות היא צורך חיוני של כל ארגון על מנת לשרוד, להתקיים ולהצליח. במציאות המורכבת בה אנו חיים, זקוק כל ארגון להיבטים שונים מעולם היצירתיות, אם בשלב פיתוח המוצרים או בשלב המכירות והתחרות, בהיבטים שונים של ניהול ובאלה של התקשורת הבינאישית. אצל היפנים למשל, גם במה שנראה מושלם הם רואים הזדמנות לשיפור. מבחינתם, יצירתיות היא לא לתקן משהו מקולקל, אלא לקחת מציאות טובה ולשפר אותה, כמו שיפור רכב לעומת תיקון רכב.

 

אז איך  משתמשים בגישה של חשיבה יצירתית  לשם קידום הביצועים העסקיים?

 

לאחר שהבנו כי חשיבה יצירתית היא צורך קיומי, בעיקר בשלבי התחרות המתקיימים היום, עלינו לנהל את משאב החשיבה היצירתית. ניהול החשיבה היצירתית מנוהל אצלי באופן אישי, אצל כל אחד מהעובדים הכפופים אליי בנפרד, ואל כלל קבוצת העובדים שיכולים לשמש כקבוצת חשיבה בסיעור מוחות מפרה. יש לזכור כי כל "ראש" בארגון הוא, למעשה, מפעל לרעיונות יצירתיים ויש לפעול כדי למצות את יכולות ה"מפעל" הזה. מפעל כזה, בהחלט, יכול להיות גם אצל אחרון העובדים ולא רק אצל המנהלים הבכירים. אם ניתן לזהות את אלו שאצלם הכישרון קיים ובולט באופן טבעי, נתחיל איתם, אך יש לזכור כי המיומנות קיימת בבסיס של כל אחד וניתן לשפר את היכולות בעזרת ניהול מתודולוגי של התהליך. בגדול, הדרך היא "לחשוב כמו ילד", לאפשר לרעיונות לזרום כ"טוב הדמיון עליך" ולנקות מהסביבה שיקולים שיפריעו כמו שיקולי תקציב והיתכנות. כמנהל, הצעד החשוב ביותר בדרך להטמעת חשיבה יצירתית בארגון, הוא פשוט לדעת לשאול – למה? (לפחות 5 פעמים). לכל בעיה שעולה או לכל מצב בו מתקיים קיבעון ונראה כי ניתן להפיק יותר, אזי יש לשאול למה, ושוב למה ושוב, עד שמגיעים לשורש העניין. תרגול כזה, באופן קבוע, יביא אותך כמנהל לחשוב באופן יצירתי, ואת עובדיך להתכונן לשאלות הבאות ולחשוב עליהם מראש. במצב כזה פעולות סתמיות, בזבזניות ומיותרות ייעלמו מדרכי העבודה שלכם.

 

אז… למדו את עצמכם ואת עובדיכם שלפעמים, "מותר גם לצאת מהקווים".

 

כתב,

 

יאיר פינטו,

מנכ"ל

success nano

c.tvuna@gmail.com