כל בעל עסק  קטן מכיר את הדילמה הבאה: תמיד מתישהו מגיע הזמן בו העסק הקטן צריך להיראות  או לתפקד כמו עסק גדול יותר. אם זה ביצירת פגישות עבודה מכובדות, אם בשימור לקוחות ברמה גבוהה ואם בניהול האדמיניסטרטיבי.

לעסקים גדולים יש עובדים שתפקידם למלא משימות ספציפיות – מזכירה, רואה חשבון, איש שיווק וכדומה. אבל בעסקים קטנים הקווים הללו מיטשטשים, ומספר מועט של אנשים אמון על מספר גדול ומגוון מאוד של משימות. התוצאה: דברים נזנחים, נדחים, נופלים בין הכיסאות.

אז מה עושים  כשהעסק הקטן רוצה לשחק בליגה של הגדולים? טוב ששאלתם – קבלו שלושה טיפים לייעל את העבודה וההתנהלות של עסקים קטנים.

מתי פעם אחרונה עשיתם שיתוף פעולה? האם ידעתם ששיתופי פעולה הן דרך מעולה להגדיל לעסקים מבלי להוציא יותר מדי כסף? למעשה זו הדרך הקרובה ביותר ליצור משהו דמוי שיווק מפה לאוזן שכולנו יודעים שהוא האיכותי ביותר.

שיתוף עסקי הוגן

לכל בעל עסק אני ממליץ לבחון מספר דרכים לשיתופי פעולה, זה שיווק טוב ואיכותי ובמאמר זה אתן לכם מספר טיפים איך לעשות את זה, אך הכלל הראשון והחשוב מכולם, לפני שאנחנו מתחילים, הוא שעליכם לשמור על חליפין הוגן, משמע שלא יקרה מצב שמישהו עזר לכם, הגדיל לכם את ההכנסות ואתם לא נתתם לו כלום בחזרה, בכל פעם שמישהו עוזר לכם - עליכם לגמול לו בחזרה, זה יכול להיות בתשלום, בהפניות הדדיות או אפילו בקשרים שיש לכם לתת לו. הרעיון הוא פשוט "שמרו על חליפין הוגן כי אחרת הקשר לא יתמיד".

בכל חודש אני פוגש למעלה מ-500 מנהלים ומדהים לראות כי אין כל קשר בתפיסה בנוגע למכירות, בין אם מדובר בחברה שמונה מאות עובדים לבין עסק קטן שפועל מהבית. התפיסה לגבי מכירות היא זהה, "כדי למכור יותר - צריך יותר אמצעים, יותר פרסום, יותר שיווק, יותר כוח אדם וכו"

ובכן זו תפיסה שגויה שמובילה לעלייה ליניארית בהכנסות ובהוצאות גם יחד, עובדה שגורמת לכך שבסוף החודש המחזור אומנם גדל אבל ההכנסות נותרו כשהיו, לעתים טעות קטנה בניסיון לצמוח גורמת לשחיקה של רווחים קיימים ואף למשברים, לא פעם שמעתי מבעלי חברות את המשפט "מסוכן לצמוח מהר" או "אחרי כל צמיחה מהירה מגיעה נפילה גדולה" - זו שטות מוחלטת שמעידה על חוסר ידע ויכולת ניהולית!

הבעיה התחילה בכך, שלי כמשתמש לא הייתה שום שליטה על מי מתייג אותי באיזה תמונות וגרוע מכך, משתמשים עסקיים עשו בכך שימוש לרעה, הם תייגו אנשים ושמו תמונה של מוצר שלהם ובכך זה בעצם משך בצורה זדונית אנשים לראות את המוצר שלהם, אם אתם שואלים אותי מי שעשה את זה הזיק לעצמו אבל בין אם כן או לא יותר מהכל זה פשוט הציק.

פעם אחת אפילו הלכתי לחוג קראטה, שאצלי במשפחה היה ממש נחשב למעשה כפירה ובגידה, אבל גם זה עבר לי מבחירה והרבה לחץ משפחתי. עד גיל 14 בערך התאמנתי בלי מטרה מיוחדת הייתי פשוט הולך כי זה היה כיף ואז חל השינוי, החלטתי שאני רוצה להיות אלוף ישראל כמו האחים שלי, שניהם כבר זכו באליפויות ורק אני עוד לא.